איפה שנגמרים השמים

בין השנים 2010 – 2013  התקיימה סדנת משחק במגורים הטיפוליים "ברוש" שבסיומה נולד סרט עלילתי בכיכובם של דיירי המקום.
הפרויקט היווה חלק מתוכנית שיקומם של דיירים, נפגעי נפש הלוקים בסכיזופרניה ומתגוררים ביחידת המגורים הטיפוליים של המרכז לבריאות הנפש "אברבנאל". מדובר במתמודדים אשר חלקם הגדול היה מאושפז שנים רבות (חלקם אף עשרות שנים ברציפות) במחלקות סגורות. במהלך השנים "אבדו" חלק גדול ממיומנויות החיים הבסיסיות ביותר. במגורים הטיפוליים עוברים הדיירים תהליך שיקום ארוך במטרה לעזור להם "לגלות מחדש" את עצמם ואת עצמאותם באופן כזה שיוכלו ,בעתיד, לשוב ולהתגורר בקהילה.
כחלק מתהליך השיקום נולד הרעיון של הפקת הסרט. במשך כשנה וחצי השתתפו הדיירים בסדנת משחק ייחודית במינה. בתהליך זה חשפו הדיירים את סיפור חייהם, את מאבקיהם היומיומיים ואת החלומות שנגוזו וגם את אלו שעדיין לא. מתוך סיפורים אלו נכתב התסריט בו הדיירים הם הכוכבים הראשיים. סרט זה היווה לדיירים הזדמנות ,נדירה כמעט, להפוך פעם בחיים מאנשים שחיים בשולי החברה לכוכבים הראשיים.
לצערנו, קולם  של אנשים אלו כמעט ואינו נשמע ואם כבר נשמע אז לרוב במדורי החדשות : בעל שרצח את אשתו ומיד ייטען כי לוקה בנפשו הוא. אנשים מפחדים מנפגעי נפש. מטרתו של הסרט היא לנסות ולפוגג את הסטיגמה על אנשים המתמודדים עם מחלת נפש. התסריט חושף באופן רגיש במיוחד את המתרחש בנפשם ומגלה כי מתחת למעטה של נפגעי הנפש, קיימים אנשים המתמודדים, כמו כולם, עם אהבות, אכזבות, וחלומות.
בשנת 2013 זככה הסרט במקום ראשון בפסטיבל חיפה בקטגוריה של הסרטים הקצרים ונכנס ל"סל תרבות" של משרד החינוך הוא עתיד להישלח לפסטיבלים נוספים בארץ ובחו"ל