שאלות ותשובות
  • ש':
    מה זו סכיזופרניה?
    ת':
    סכיזופרניה היא מחלה מורכבת הגורמת לקשיים בתהליך החשיבה, המובילים להזיות, דלוזיות, חשיבה בלתי מאורגנת ואופן דיבור או התנהגות חריגים (תופעות המכונות 'תסמינים פסיכוטיים'). במצבים אלו האדם אינו במגע עם המציאות והוא רואה או שומע דברים שאינם קיימים במציאות או חושב מחשבות מוזרות ובטוח שהן אמת לאמיתה.
  • ש':
    מה גורם לסכיזופרניה?
    ת':
    שילוב של גורם אחד או מספר גורמים: ביולוגיים, תורשתיים ו/או סביבתיים.
  • ש':
    מה זה הזיות?
    ת':
    שמיעה, הרגשה או ראיה של דבר מה שאינו קיים במציאות. הזיות יכולות להתרחש בכל אחד מהחושים: ריח, טעם, שמיעה, ראיה או מישוש.
  • ש':
    האם ניתן לרפא סכיזופרניה?
    ת':
    בשלב זה, לא ניתן לרפא סכיזופרניה לצמיתות. עם זאת, קיימים טיפולים שיכולים לשלוט בתסמינים ולסייע למתמודדים ליהנות מאיכות חיים טובה יותר
  • ש':
    כמה זמן יש לקחת טיפול תרופתי?
    ת':
    מחקרים מוכיחים באופן חד משמעי שנטילת טיפול תרופתי בקביעות ולאורך זמן מקצרת את הפסיכוזה ומונעת הישנות של התקף חוזר. חשוב מאוד לקחת הטיפול באופן סדיר ולפני כל הפסקה/הפחתה להתייעץ עם פסיכיאטר.
  • ש':
    מה הכוונה טיפול אנטי פסיכוטי
    ת':
    הכוונה לתרופות שנמצאו יעילות בהרגעת התקפים הכוללים: הזיות, מחשבות שווא והפרעות קשות בחשיבה ובהתנהגות. טיפול זה ניתן למי שחווה התקפים פסיכוטיים או לוקה בסכיזופרניה.
    ניתן לקבל את הטיפול בטבליות ובזריקות.
  • ש':
    האם לתרופות פסיכיאטריות יש תופעות לוואי?
    ת':
    כמו לכל תרופה אחרת, גם לתרופות פסיכיאטריות עשויות להיות תופעות לוואי. משום שהתרופות הפסיכיאטריות משנות בדרך כלל פעילות כלשהי במערכת העצבים או במוח, תופעות הלוואי יכולות להשפיע על כל תחומי התפקוד.
    ישנן תרופות אשר גורמות לעייפות, להשמנה, לחוסר תיאבון או עודף תיאבון, לפגיעה בחשק המיני, לקטטוניה, לרעד ועוד. כאשר מקבלים תרופה פסיכיאטרית חשוב לקבל הסבר מהרופא על תופעות הלוואי האפשריות.
    פעמים רבות, טיפול פסיכיאטרי מורכב ממספר תרופות, אשר חלקן מיועדות להתמודד עם תופעות הלוואי שתרופות אחרות מעוררות.
    במקרים אחרים, יש אפשרות לנסות סוג אחר של תרופה מאותה משפחה על מנת להוריד את פגיעת תופעות הלוואי. כמו כן, ישנם אנשים שאינם סובלים מתופעות הלוואי כלל.
  • ש':
    כיצד ניתן להביא אדם חולה לבדיקה פסיכיאטרית...
    ת':
    על מנת שפסיכיאטר מחוזי יורה על בדיקה פסיכיאטרית כפויה, יש צורך בקבלת פניה בכתב מאיש מקצוע (רופא, פסיכולוג, עו"ס, אחות פסיכיאטרית) אשר התרשם אישית ממצב החולה ומתאר בכתב את החשד לקיום מצב פסיכוטי, עדות לסיכון פיזי לעצמו או לזולתו וסירוב להצעה להיבדק ע"י פסיכיאטר בהסכמה.
  • ש':
    כמה זמן נמשך אשפוז כפוי?
    ת':
    האשפוז בתוקף הוראה של הפסיכיאטר המחוזי נמשך עד שבעה ימים. בתום תקופה זו ע"פ בקשת מנהל המחלקה הפסיכיאטר המחוזי, רשאי להאריך את האשפוז בשבעה ימים נוספים, במידה והחולה עדיין עונה לקריטריונים של אשפוז כפוי, יש לדון בעניינו בוועדה פסיכיאטרית מחוזית בה יהיה החולה מיוצג ע"י סנגור מהסיוע המשפטי.
  • ש':
    מהו "סל שיקום"?
    ת':
    סל שיקום הוא אוסף מגוון של זכויות לשירותי שיקום פסיכיאטרי אשר לו זכאים אנשים נפגעי הנפש בישראל במסגרת חוק שיקום נכי נפש בקהילה. שירותי השיקום על פי החוק ניתנים במספר תחומים שונים: תעסוקה, דיור, השלמת השכלה, פעילות חברה ופנאי, עזרה למשפחות נפגעי הנפש, רפואת שיניים.
  • ש':
    מי זכאי לשירותי סל שיקום?
    ת':
    •תושב ישראל מגיל 18 ומעלה אשר:
    1.הוכרו לו לפחות 40% נכות רפואית על רקע נפשי, בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי או בוועדת 40%.
    2.ועדת השיקום האזורית אישרה לו את קבלת שירותי סל השיקום.
  • ש':
    איך מתבצע תהליך הגשת הבקשה ל"סל שיקום"?
    ת':
    תהליך הפנייה לוועדת סל שיקום מתחיל במילוי טופס פנייה לוועדת השיקום המחוזית. את הטופס יש למלא ביחד עם המטפל העיקרי (ניתן למצוא את הטופס באתר בית החולים). לאחר הכנת הטפסים הדרושים הם נשלחים לרכזת סל שיקום מחוזית אשר מזמנת את האדם בליווי הגורם המטפל לוועדה.
  • ש':
    האם בקשת הפונה בוועדת "סל השיקום" יכולה להדחות...
    ת':
    בקשת פונה יכולה להדחות על ידי הועדה עקב הסיבות הרשומות מטה:1.אי התאמה בשל אלימות 2.שימוש אקטיבי בסמים 3.חוסר שיתוף פעולה אי הסכמה חוסר רצון להשתלב בשירותים המוצעים ע"י גורם המפנה/משפחה וכו',4.בעיה על רקע אורגני/ללא אשפוזים5.הנמכה קוגניטיבית המתאימה למתן מענה באמצעות מסגרות של משרד הרווחה.6.חוסר איזון/מצב פסיכוטיכל אדם שנדחה, זכאי ע"פ החוק לפנות לוועדות ערר
© 2017 כל הזכויות שמורות לאברבנאל - המרכז לבריאות הנפש